Report: Swedish cities use public money to find anti-Semitism

משלחת של כ-100 שרים, חברי פרלמנט, סנאטורים ודיפלומטים מרחבי אירופה התכנסה בגיא ההריגה בבאבי יאר באוקראינה – מקום הרצחם של יותר מ-30,000 יהודים על ידי הנאצים ומשתפי פעולה בזמן השואה. המחוקקים וקובעי המדיניות האירופאים נענו להזמנת איגוד הארגונים היהודיים באירופה EJA והגיעו לבירת אוקראינה ערב יום השואה הבינלאומי והאתגרים הגיאופוליטיים. מנהל המדיניות הציבורית של יוטיוב, באירופה, מרקו פנצ’יני, סקר בפניי באי הכנס את האסטרטגיה של החברה למאבק בשיח שנאה והסתה.
קודם לביקור בגיא ההריגה בבאבי יאר, התכנסו המחוקקים האירופים לכינוס מיוחד שיזם יו”ר ה-‘EJA הרב מנחם מרגולין ודנו בדרכים אופרטיביות ואפקטיביות למאבק באנטישמיות הגוברת ברחבי היבשת – הן במערכות החינוך הפורמליות, הן ברשתות החברתיות.
במהלך הוועידה, הוחלט על הקמתן של קבוצות עבודה פרלמנטריות ייעודיות למאבק באנטישמיות שיוקמו בבתי מחוקקים ברחבי היבשת ויפעלו לגיבוש ותיאום חקיקה וקווים מנחים למאבק באנטישמיות ובניסיונות הכחשה וטיוח של השואה.
הרב מנחם מרגולין יו”ר איגוד הקהילות היהודיות ומרכז רבני אירופה: “כדי לחסן את העולם מהמגיפה הנוראה של האנטישמיות, כדי להגן על הילדים של כולנו משנאת האחר, אי אפשר עוד להשאיר את לימוד השואה כנושא וולונטרי או כשיעור אחד או שניים בלימודי היסטוריה. לימוד השואה ולקחיה חייב להיות נדבך מרכזי בהקניית כישורי החיים של הדור הצעיר – בבתי הספר, כמו גם באוניברסיטאות וזה צריך להיות מעוגן בחקיקה מחייבת ולא כהמלצה בלבד”.

הרב מנחם מרגולין, יו”ר איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) • קרדיט: יוסי זליגר
עוד אמר הרב מרגולין: “לא מספיק יום בלוח השנה. אין די בטקסים. אפילו לא בהכרזות של פוליטיקאים. כדי לחסן את העולם מהמגיפה הנוראה של האנטישמיות, כדי להגן על הילדים של כולנו משנאת האחר, עלינו להשכיל ולהבין שלימוד השואה ולקחיה לא יכול להישאר כלימוד פרק אחד או שניים בשיעורי ההיסטוריה. לימוד השואה ולקחיה חייב להיות נדבך מרכזי בהקניית כישורי החיים של הדור הצעיר – בבית הספר, כמו גם באוניברסיטאות. זה חשוב לאירופה ולעולם לא פחות משזה חשוב לעם היהודי או לכל לאום או מגזר או מגדר באוכלוסייה כזאת או אחרת”.
בכינוס השתתפו רבנים רבים מאירופה, הרב משה ראובן אסמן רבה של אוקראינה, והרב בנימין יעקובס הרב הראשי להולנד וחבר נשיאות מרכז רבני אירופה.
גם רבה של אומן הרב יעקב ג’אן השתתף במשלחת רבנים ודיפלומטים אירופאים לבאבי יאר, לציון יום השואה הבינלאומי, האירוע נערך בשיתוף הפדרציה היהודית באוקראינה בראשותו של היו”ר הרב מאיר סטמבלר.

הרב מנחם מרגולין, יו”ר איגוד הקהילות היהודיות ומרכז רבני אירופה, הרב בנימין יעקובס רבה של אולנד, הרב משה ראובן אסטמן רבה של אוקראינה עם רבה של אומן הרב יעקב ג’אן

נשיא הפרלמנט של אוקראינה, רוסלן סטפנצ’וק ציין כי: “אוקראינה היא המדינה עם הכמות הרביעית הגבוהה ביותר בעולם של חסידי אומות עולם. הפרלמנט האוקראיני אימץ לאחרונה חוק למלחמה באנטישמיות והנצחת השואה במדינה. זיכרון, מחקר והנצחה, הם הדרכים היחידות להילחם באנטישמיות”, אמר. “הזוועות קרו כולן כי אנשים שתקו כתוצאה מפחד, אדישות ואגואיזם – ועלינו לחנך את דור העתיד כדי שינהג אחרת”.
ג’ואל מרגי, נשיא הקונסיסטואר של יהודי פריז, הקהילה היהודית הגדולה באירופה, שיתף את החששות של הקהילה היהודית בצרפת ערב יום השואה הבינלאומי: “סטטיסטיקה שנתית מראה שמספר התקריות האנטישמיות בשנת 2021 גדל בצרפת בהשוואה לשנת 2020. במיוחד עלייה באלימות. יש עלייה של קיצוניות בצרפת, באירופה ובשאר העולם. זה מאוד מדאיג מכיוון שהאנטישמיות הזו מגיעה הן מהימין הקיצוני והן מהשמאל הקיצוני וגם מהאסלאמיזם. במלחמה בשנאה יש להתייחס ספציפית לאנטישמיות. ד”ר מרגי קרא למנות נושא תפקיד האחראי למאבק באנטישמיות בכל מדינה באירופה. “למרבה הצער לעתים קרובות, מדינות ממנות אדם האחראי למלחמה בשנאה. אך יש להתייחס לכל צורה של שנאה אחרת”.
מנהל המדיניות הציבורית של יוטיוב, באירופה, מרקו פנצ’יני, סקר בפניי באי הכנס את האסטרטגיה של החברה למאבק בשיח שנאה והסתה וציין: “מה שאנחנו מנסים לעשות זה להקשות ככל האפשר על פרסום דבריי שנאה והסתה על גבי הפלטפורמה שלנו. בכל פעם שאנחנו מוצאים משהו שמנוגד למדיניות שלנו לגביי שיח שנאה, אנחנו לא רק מסירים אותו אלא גם מזהים את המרכיבים בקטע התוכן הזה והאלגוריתמים שלנו מחפשים תוכן דומה. בנוסף, יש לנו מומחים שיכולים להתמודד עם תוכן כזה גם בהרבה במגוון רחב של שפות שאינן אנגלית”.
הרב מאיר סטמבלר, יו”ר פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, אמר כי “הקהילות היהודיות במדינה מתחדשות בתמיכה מלאה של השלטונות. קיימת דואליות רבה ביחס לגיבורי האומה שהיו גם אנטישמים ואנחנו מתריעים על כך אבל מבינים שזו אומה שהולכת ונבנית מחדש לאחר 70 שנות קומוניזם וכמי שמתהלך ברחובות קייב עם כל הסממנים של יהודי דתי, אני חייב לציין שבקייב אני מרגיש הרבה יותר בטוח כיהודי מאשר בפריז, בריסל, לונדון או כל בירה אירופית אחרת”.
https://www.bhol.co.il/news/1330699?utm_source=whatsapp&utm_medium=robot

מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה התכנסו אתמול בעיר פורטו שבפורטוגל ביוזמת איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) לכינוס חירום נגד האנטישמיות הגואה ביבשת, בהשתתפות נציגים מממשלות אירופה הממונים על המלחמה באנטישמיות. המשתתפים קיבלו החלטה המקדמת בברכה את תוכניות הממשלות השונות למלחמה באנטישמיות, אך הביעו דאגה עזה על הנטייה לקשר את הפעילות נגד האנטישמיות לזו נגד
הגזענות בכלל וצורות אחרות של אפליה.

לטענתם, האנטישמיות היא ייחודית. המנהיגים יצאו נגד עקרון ה”אינטרסקציונליות” הפופולרי היום וקבעו שיש מעט מאוד אמפטיה לקהילות היהודיות מצד קבוצות מותקפות אחרות, בגלל תמיכתן של אותן קהילות יהודיות בישראל. המנהיגים קראו למסודות האיחוד האירופי לקדם החלטה שתאסור על בעלי עמדות אנטישמיות לכהן בתפקידים רשמיים במוסדות האיחוד.

“אנו מחויבים למדינת ישראל תחת כל ממשלה נבחרת ומתפללים להגברת הלכידות החברתית בארץ. קוראים לפוליטיקאים הישראלים לזכור שלהחלטות אפילו להצהרות על אפליית מיעוטים בישראל השלכות חמורות על חיי יהודים באירופה”, ציינו המנהיגים. יו”ר איגוד הארגונים היהודיים, הרב מנחם מרגולין, אמר כי מנהיגי הקהילות הפועלים נגד האנטישמיות אינם זוכים לשיתוף פעולה מצד הפוליטיקאים במדינות השונות ועליהם להתאחד בפעילותם. המנהיגים דורשים מהאיחוד גם פעילות מתואמת למלחמה בהכחשת השואה.

סגן הנשיא לענייני קידום חיי האזרחים באירופה של נציבות האיחוד האירופי, מרגריטיס שינאס, אמר כי יישום תוכנית הפעולה האירופית מתקדם, אך עדיין 38% מהיהודים ביבשת הודיעו על רצונם לעזוב אותה. הנציבות מטילה על כל הממשלות את האחריות ליישום תוכנית המלחמה באנטישמיות לצד בנייתם של החיים היהודיים באירופה. 19 מדינות באירופה פרסמו עד כה תוכנית למלחמה באנטישמיות.

במהלך הכינוס הוקרנה הודעת וידיאו מוקלטת של עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות והשר לשוויון חברתי, שבה התייחס שיקלי לחשיבות המלחמה באנטישמיות. הכינוס נערך גם כמחווה של הזדהות עם קהילת יהודי פורטו, שנמצאת במשבר קשה ביחסיה עם השלטון הפורטוגלי מאז מרץ בשנה שעברה, כאשר הואשמה בהנפקה בלתי חוקית של אישורים לצורך קבלת אזרחות פורטוגלית לישראלים רבים, ובין
היתר לאוליגרך הרוסי רומן אברמוביץ’.

נשיא הקהילה בפורטו, גבריאל סנדרוביץ’, אמר ל”מעריב” כי הנתק עם השלטונות נמשך עד היום.תומר אלדובי, מייסד הפורום למאבק
נגד אנטישמיות ברשת, מסר כי בתקופת מגפת הקורונה ומאז תחילת המלחמה שפרצה באוקראינה, בעקבות הפלישה שלהצבא הרוסי, יש עלייה ניכרת בפוסטים אנטישמיים.

Read more https://www.maariv.co.il/amp/jewishism/Article-1007159

I stopped worrying about current anti-Semitism. Just fiveminutes I forgot about the anti-Israel propaganda which I see and hear daily around me. I was standing in a serene silence for those five minutes in front of the Children’s Monument, het Kindermonument, in former Dutch concentration camp Vught.
“One thousand two hundred and sixty-nine children were put on deportation trains with the Kindertransport on June 6 and 7 in 1943.  A few days later they arrived in extermination camp Sobibor. Upon arrival they were brutely removed from the cattle wagons, driven to the gas chambers via the Himmelstrasse, the Street to the Heaven, as the Nazi scum jokingly called this street. Were they aware of the atrocities which the Nazi’s had planned for them? When did they realize that from the showers heads no water would come out but a deadly killing gas would emerge? How long did they suffer before they souls were forced to leave their young bodies? Didthe SS men, who watched through a few skylights, enjoy the sadistic spectacle?
The names of all those children are engraved on the Children’s Monument in National Monument Kamp Vught. Only a very few photographs of a few children still exist. Most children are reduced by the industrial killing machine to a just name,without a face.
Why are we commemorating yearly the Children-Deportation, the Kindertransport? In order to prevent? Is this monument akind of educational project?
Yes, the Kindertransport is commemorated every year, but not to teach, not to warn, not even to prevent!
When I unveiled the monument in 1999, people came forward from the audience after the ceremony. They searched through the names, found and, full of tenderness, love and with tears in their eyes, I saw them putting their hands on the name of their sister, their brother, their child or their grandchild. But the names of most of the children stayed untouched, because thebrothers, sisters, nephews and nieces, fathers and mothers of those children had also been murdered.
One thousand, two hundred and sixty-nine names. Lonely names, letters without faces, without family, as if they never existed. Through the chimneys of the Sobibor crematoria they disappeared into an invisible darkness. Anonymous, completely unknown, no one to think of them anymore. Just letters, a very few damaged photographs, as if they never existed.
Let us close our eyes and think in absolute silence of thechildren of the Kindertransport, who stayed on this earth for such a short while, were so cruelly snatched, and of whom nothing, absolutely nothing, has remained.
No grave, no ashes, just a name. Names without meaning, because no one today is able to remember whose life and suffering is behind their names.”

Credit: Jan van de Ven