לקראת יום השואה הבינלאומי שיחול השבוע, משלחת של כ-100 שרים, חברי פרלמנט, סנאטורים ודיפלומטים מרחבי אירופה התכנסה היום (ג’) לטקס זיכרון בגיא ההריגה בבאבי יאר באוקראינה – מקום הירצחם של יותר מ-30 אלף יהודים בידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם בזמן השואה.
הרב הראשי של הולנד, בנימין יעקובס, אמר קדיש, ונציגי המדינות השונות הדליקו נר נשמה לזכר הנספים. גיא ההריגה כולו מכוסה בשלג, והטקס התקיים בקור מקפיא של מינוס 9 מעלות. בטקס השתתף ונאם גם נציג של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שאמר כי אוקראינה מחויבת להיאבק באנטישמיות ולשמור על זכר הנספים.
המחוקקים וקובעי המדיניות האירופאים נענו להזמנת איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EJA, והגיעו לבירת אוקראינה ערב יום השואה הבינלאומי, זאת למרות המתיחות בין אוקראינה לרוסיה. לפני הביקור בבאבי יאר, התאספו המחוקקים האירופאים לכינוס מיוחד שיזם יו”ר ה-EJA, הרב מנחם מרגולין, ודנו בדרכים אופרטיביות ויעילות למאבק באנטישמיות הגוברת ברחבי היבשת – הן במערכות החינוך הפורמליות והן ברשתות החברתיות.
במהלך הוועידה הוחלט על הקמתן של קבוצות עבודה פרלמנטריות ייעודיות למאבק באנטישמיות, שיפעלו בבתי מחוקקים ברחבי אירופה לטובת גיבוש חקיקה ותיאום לגבי קווים מנחים למאבק באנטישמיות ובניסיונות הכחשה וטיוח של השואה.
נשיא הפרלמנט של אוקראינה, רוסלן סטפנצ’וק, אמר באירוע: “אוקראינה היא המדינה עם הכמות הרביעית הגבוהה ביותר בעולם של חסידי אומות עולם. הפרלמנט האוקראיני אימץ לאחרונה חוק למלחמה באנטישמיות ולהנצחת השואה במדינה. זיכרון, מחקר והנצחה הם הדרכים היחידות להילחם באנטישמיות. הזוועות קרו כולן כי אנשים שתקו כתוצאה מפחד, אדישות או אגואיזם – ועלינו לחנך את דור העתיד כדי שינהג אחרת”.
סגנית ראש ממשלת אוקראינה, אולה סטפנישינה, שהשתתפה אף היא בכינוס EJA למרות המצב הגיאו-פוליטי המורכב, ואמרה למנהיגים הפוליטיים האירופיים הנוכחים: “כאשר אנו מנציחים את הטרגדיה של השואה, אנו זוכרים את הקורבנות והמשפחות שהתמודדו עם הטרגדיות הללו, אך עלינו לזכור שהטרגדיות הללו נוצרו בהשראת עריץ. על כולנו לוודא שטרגדיות אחרות העומדות בפני העולם הדמוקרטי והחופשי לא יחזרו על עצמן. כולי תקווה שממשלותיכם ימנעו מטרגדיות דומות שמביאות לסבל רב ולמותם של אנשים טובים”.
הניצול האחרון מהטבח דיבר בפני הנוכחים
מיכאל סידקו בן ה-86, הניצול היחיד שנותר מטבח באבי יאר, סיפר לבאי הכינוס כי הוא היה בן שש כשהתרחש הטבח הנורא. אמו, אחותו הקטנה קלרה ואחיו התינוק נרצחו בידי הנאצים בדם קר. הוא ואחיו הצליחו להינצל בזכות אחד השומרים האוקראינים, שאפשר לכמה ילדים לברוח ליערות. סידקו ביקש מחברי הפרלמנט כי בשובם למדינותיהם יפעלו על מנת ללמד את בני הדור הצעיר מהי שנאת חינם, ולחנך אותם לשאוף לשלום ואחווה בין העמים.
הרב מנחם מרגולין, יו”ר איגוד הארגונים היהודים באירופה, ציין כי “ניצולי השואה הולכים ומתמעטים, וחובתנו היא להיאבק בכל כוחות הרשע שעודם מנהלים מבצעי טיוח בציבוריות העולמית ובמרחבים הווירטואליים של הרשתות החברתיות, בניסיון נואל להנדס את תודעת ההמונים ולהעלים את זיכרון השואה”.
“אנחנו – פרלמנטרים מרחבי היבשת, חברים בפרלמנט האירופי, מנהיגים יהודיים ואישי ציבור – נמצאים כאן כדי לתבוע בשם הקורבנות וקרוביהם את המענה האפקטיבי היחיד נגד העלמת הזוועות ואת מימוש הלקח המוסרי המתחייב: עשייה חינוכית משמעותית בכל מסגרות החינוך, הפורמליות והבלתי-פורמליות! על פי חוק, ולא כהמלצה בלבד”, הוסיף מרגולין. “מנהיגים רבים ברחבי אירופה נרתמו ליוזמה של EJA ומדליקים בימים אלו נרות זיכרון עם הכתובת NOT ON MY WATCH, ‘לא במשמרת שלי’. האורות הללו בוהקים בחושך הגדול – אלא שזה לא מספיק. על כל אחת ואחד מאיתנו מוטל הצו המוסרי, ההומניטרי, להטמיע את זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות בדורות הבאים”.
“עלינו להשכיל ולהבין שלימוד השואה ולקחיה לא יכול להישאר כלימוד פרק אחד או שניים בשיעורי ההיסטוריה. לימוד השואה ולקחיה חייב להיות נדבך מרכזי בהקניית כישורי החיים של הדור הצעיר – בבית הספר, כמו גם באוניברסיטאות. זה חשוב לאירופה ולעולם לא פחות משזה חשוב לעם היהודי, או לכל לאום או מגזר או מגדר באוכלוסייה כזאת או אחרת”, סיכם.
“יש להתייחס ספציפית לאנטישמיות”
שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, הדגיש בפני מנהיגי הציבור האירופאים כי “מה שקרה בבאבי יאר נרשם בספרי ההיסטוריה כאחת ההוצאות להורג ההמוניות הגדולות ביותר בהיסטוריה. לכל כפר באזור יש בור משלו שהפך לקבר אחים. הטרגדיה הייתה לא רק השמדה פיזית של אנשים, אלא גם ניסיון להסיר כל זיכרון מקיומם. מתחם ההנצחה בבאבי יאר יתרום רבות למאמץ לזכור את מה שקרה כאן לפני שמונים שנה”.
נתן שרנסקי, יו”ר המרכז להנצחת השואה בבאבי יאר, בירך את חברי המשלחת וציין כי “באבי יאר הוא סמל עבור מיליוני יהודים וישראלים, ועבור האומה האוקראינית, ומהווה לקח לאנושות כולה. המרכז להנצחת השואה והכנס הזה הם יוזמה חשובה התורמת למאמצים שלנו לחשוף את הסיפור הפחות מוכר של השואה במזרח אירופה, המכונה ‘שואת הכדורים’, לכבד את זכר הקורבנות וללמוד מלקחי העבר”.
ג’ואל מרגי, נשיא הקונסיסטואר (הגוף המייצג) של יהודי פריז – הקהילה היהודית הגדולה באירופה – שיתף בחששות של הקהילה היהודית בצרפת ערב יום השואה הבינלאומי: “סטטיסטיקה שנתית מראה שמספר התקריות האנטישמיות בשנת 2021 גדל בצרפת בהשוואה ל-2020. רואים במיוחד עלייה באלימות. יש עלייה של קיצוניות בצרפת, באירופה ובשאר העולם. זה מדאיג מאוד, מכיוון שהאנטישמיות הזו מגיעה הן מהימין הקיצוני והן מהשמאל הקיצוני, וגם מהאסלאמיזם. במלחמה בשנאה יש להתייחס ספציפית לאנטישמיות”. ד”ר מרגי קרא למנות בעל תפקיד האחראי למאבק באנטישמיות בכל מדינה באירופה: “לעיתים קרובות מדינות ממנות אדם האחראי למלחמה בשנאה, אך יש להתייחס לכל צורה של שנאה אחרת”.
מנהל המדיניות הציבורית של אתר YouTube באירופה, מרקו פנצ’יני, סקר בפני באי הכנס את האסטרטגיה של יוטיוב למאבק בשיח שנאה והסתה. “מה שאנחנו מנסים לעשות הוא להקשות ככל האפשר על פרסום דברי שנאה והסתה על גבי הפלטפורמה שלנו”, ציין. “בכל פעם שאנחנו מוצאים משהו שמנוגד למדיניות שלנו לגבי שיח שנאה, אנחנו לא רק מסירים אותו אלא גם מזהים את המרכיבים בקטע התוכן הזה, והאלגוריתמים שלנו מחפשים תוכן דומה. יש לנו מומחים שיכולים להתמודד עם תוכן כזה גם במגוון רחב מאוד של שפות שאינן אנגלית”.
“אי אפשר להיות אנטי ציוני בלי להיות אנטישמי”
חבר הפרלמנט הבריטי (ממפלגת הלייבור), כריסטיאן ווייקפורד, אמר כי “יותר ויותר מוסדות בריטיים, כולל מועדוני כדורגל ואוניברסיטאות, מאמצים את הגדרת האנטישמיות של IHRA (הברית הבינ”ל להנצחת זכר השואה, א”א). אבל האימוץ הזה לא באמת שינה שום דבר עד כה, למרבה הצער, מכיוון שהוא לא באמת יושם. אנחנו צריכים להכיר בכך שגם אנטי-ציונות היא אנטישמיות. זו רק מילה אחרת לתאר את אותה מציאות. אפשר להיות ידיד ביקורתי של ישראל, אבל אי אפשר להיות אנטי ציוני בלי להיות אנטישמי”.
סגן מרשל הסנאט הפולני, מיכל קמינסקי, התייחס למחלוקת המתמשכת בין ממשלות פולין וישראל על אופי המעורבות הפולנית בשואה: “כיום, כל הפוליטיקאים הפולנים, בין אם מהממשלה או מהאופוזיציה, מאוחדים בהצהרותיהם נגד אנטישמיות. מה שמייחד את חינוך השואה הוא שהרטוריקה האנטישמית הייתה נוכחת הרבה לפני השואה, ונוכחת גם אחריה. זה אומר שיש כשל בחינוך, ועלינו לתקן זאת”.
הרב מאיר סטמבלר, יו”ר פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, אמר כי הקהילות היהודיות במדינה מתחדשות בתמיכה מלאה של השלטונות. “קיימת דואליות רבה ביחס לגיבורי האומה שהיו גם אנטישמים, ואנחנו מתריעים על כך אבל מבינים שזו אומה שהולכת ונבנית מחדש לאחר 70 שנות קומוניזם. כמי שמתהלך ברחובות קייב עם כל הסממנים של יהודי דתי, אני חייב לציין שבעיר אני מרגיש הרבה יותר בטוח כיהודי מאשר בפריז, בריסל, לונדון או כל בירה אירופית אחרת”, ציין סטמבלר.
