“You All Say ‘Never Again’, Make It So”, Urges Rabbi Menachem Margolin

The First of many European ‘Chesed’ Centres operated jointly by the EJA and the RCE was inaugurated in Odessa, Ukraine.
The centres provide the free lending of of a large range of medical equipment to all.
The Odessa branch is one of dozens that will open over the next two months across Europe.
The unique project is a first for the Jewish communities in Europe, although similar lending centers exist in Israel.
Each lending centre provides medical equipment for people of all ages, from infants to the elderly, worth tens of thousands of euros. The arrival
of the equipment is imminent and the centre will soon be fully up and running

מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה התכנסו אתמול בעיר פורטו שבפורטוגל ביוזמת איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) לכינוס חירום נגד האנטישמיות הגואה ביבשת, בהשתתפות נציגים מממשלות אירופה הממונים על המלחמה באנטישמיות. המשתתפים קיבלו החלטה המקדמת בברכה את תוכניות הממשלות השונות למלחמה באנטישמיות, אך הביעו דאגה עזה על הנטייה לקשר את הפעילות נגד האנטישמיות לזו נגד
הגזענות בכלל וצורות אחרות של אפליה.

לטענתם, האנטישמיות היא ייחודית. המנהיגים יצאו נגד עקרון ה”אינטרסקציונליות” הפופולרי היום וקבעו שיש מעט מאוד אמפטיה לקהילות היהודיות מצד קבוצות מותקפות אחרות, בגלל תמיכתן של אותן קהילות יהודיות בישראל. המנהיגים קראו למסודות האיחוד האירופי לקדם החלטה שתאסור על בעלי עמדות אנטישמיות לכהן בתפקידים רשמיים במוסדות האיחוד.

“אנו מחויבים למדינת ישראל תחת כל ממשלה נבחרת ומתפללים להגברת הלכידות החברתית בארץ. קוראים לפוליטיקאים הישראלים לזכור שלהחלטות אפילו להצהרות על אפליית מיעוטים בישראל השלכות חמורות על חיי יהודים באירופה”, ציינו המנהיגים. יו”ר איגוד הארגונים היהודיים, הרב מנחם מרגולין, אמר כי מנהיגי הקהילות הפועלים נגד האנטישמיות אינם זוכים לשיתוף פעולה מצד הפוליטיקאים במדינות השונות ועליהם להתאחד בפעילותם. המנהיגים דורשים מהאיחוד גם פעילות מתואמת למלחמה בהכחשת השואה.

סגן הנשיא לענייני קידום חיי האזרחים באירופה של נציבות האיחוד האירופי, מרגריטיס שינאס, אמר כי יישום תוכנית הפעולה האירופית מתקדם, אך עדיין 38% מהיהודים ביבשת הודיעו על רצונם לעזוב אותה. הנציבות מטילה על כל הממשלות את האחריות ליישום תוכנית המלחמה באנטישמיות לצד בנייתם של החיים היהודיים באירופה. 19 מדינות באירופה פרסמו עד כה תוכנית למלחמה באנטישמיות.

במהלך הכינוס הוקרנה הודעת וידיאו מוקלטת של עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות והשר לשוויון חברתי, שבה התייחס שיקלי לחשיבות המלחמה באנטישמיות. הכינוס נערך גם כמחווה של הזדהות עם קהילת יהודי פורטו, שנמצאת במשבר קשה ביחסיה עם השלטון הפורטוגלי מאז מרץ בשנה שעברה, כאשר הואשמה בהנפקה בלתי חוקית של אישורים לצורך קבלת אזרחות פורטוגלית לישראלים רבים, ובין
היתר לאוליגרך הרוסי רומן אברמוביץ’.

נשיא הקהילה בפורטו, גבריאל סנדרוביץ’, אמר ל”מעריב” כי הנתק עם השלטונות נמשך עד היום.תומר אלדובי, מייסד הפורום למאבק
נגד אנטישמיות ברשת, מסר כי בתקופת מגפת הקורונה ומאז תחילת המלחמה שפרצה באוקראינה, בעקבות הפלישה שלהצבא הרוסי, יש עלייה ניכרת בפוסטים אנטישמיים.

Read more https://www.maariv.co.il/amp/jewishism/Article-1007159

Every Day during the Corona crisis our Advisory Board Member Chief Rabbi Binyomin Jacobs (NL) writes a diary, on request of the Jewish Cultural Quarter in Amsterdam, which is published on the website of the NIW, the only Jewish Dutch Magazine. Rabbi Jacobs is the head of Inter Governmental Relationships at the Rabbinical Centre of Europe. We will be regularly publishing a selection of his informative, sometimes light hearted, but always wise pieces.
For our Dutch readers you can follow the diary every day at NIW home page: https://niw.nl
Holocaust Memorial Day, Yom Hashoah. I didn’t intend to pay attention to it, I didn’t even really want to think about it, but I was suddenly, as it were, overpowered by recognition, anger and great concern. I am often accused of paying too much attention to the war and to anti-Semitism. Catherine Keyl has recently written a book entitled “War Father”. Her father, a Jewish resistance fighter, had and at the same time had not survived Sacksenhausen.
And then, at the end of his life, when his leg needs to be amputated and Catherine asks a psychiatrist to tell her father that his leg is going to be taken off, the young psychiatrist shows no empathy whatsoever in the world of a man who is in hell. Who had to carry the concentration camps with him all his life and now, demented, thinks that ‘they will still get him’ because his leg has to be taken off and he will therefore not be able to flee. And at the same time, I get a wonderful email from Holocaust survivor Nechamah Mayer after reading my diary. I quote her:
“Dear Binyomin. I read your diary in one go during the Passover season. I noticed that in the last chapters you talked more and more about anti-Semitism. As if it keeps getting worse. Or did you simply get more courage to point out to the reader how bad it has become? I thought the black pages with quotes were a nice layout. I am going to pass on the book, because it must be widely read. Wishing you many readers. Nechamah.”
By her encouraging words and having seen a video about the position of the HH doctors in Nazi Germany, I feel obliged to completely ignore the criticism of a younger colleague. He is of the opinion that I should not talk about anti-Semitism. He probably does not realize that much too much was kept silent before the war. It would be okay, the Allies were coming, a bit of work in the East… But it didn’t work out!
Fifty percent of the doctors in Germany cooperated in the destruction. Psychiatrists judged who could and could not live and convinced the large crowd that the Final Solution was ethically wholly justified! Germans, non-Jews, with a physical defect and a psychiatric disorder were eliminated for causing damage to the beautiful Aryan race and an economic burden. Last night I was on a zoom run by a pastor in Dokkum.
I was interviewed for ten minutes. I was not informed about what, but the subject became anti-Semitism and Yom Hashoah. I was asked at the end of the interview whether I had a message for all participants. My message became a request. An urgent request: I ask all participants to become my ambassadors and to announce to everyone they see or speak what happened then.
In fact, I don’t see any evidence that anti-Semitism has been eradicated. Light shines at the end of the corona tunnel. But the virus called anti-Semitism has an endless tunnel. Is there no light then? Yes, the coming of the Moshiach. We long for that, we have been eagerly looking forward to it for centuries. But in the meantime we need to realize the current reality. Beppie Caneel lived not far from us. Beppie had survived the Auschwitz experiment barracks. She was always cheerful. Couldn’t have any more children, of course, but she really survived with her sister. My wife took her to the hospital for some examinations. She had to roll up her sleeve. The doctor then asked her in surprise what those numbers were on her arm. Thank God Beppie was hard of hearing… A doctor who I assume not only studied medicine but also had general training. “What are those numbers on your arm?”
And that younger colleague of mine complains that I should especially not talk about the war and anti-Semitism. No, above all we must remain silent about the then, about the now and of course about tomorrow. I receive a video, you have to click it because “Am Yisrael Chai – the Jewish People are alive!” in spite of everything, but alertness is required. https://www.youtube.com/watch?v=OOWCgKVQE5M
Yes, today I also taught Jewish (zoom) to a regular weekly group. And yes, I also placed my signature on a rabbinical statement. And yes, I held a pastoral conversation and listened to someone for almost two hours about his difficult engagement with the topic. But Holocaust Memorial Day – Yom Hashoah reigns. I thought of all those family members of mine that I have not known at all and of which I know nothing because my parents wanted to spare me grief. I look at those two silver cups in our glass case. It has the names: Bernhard and Siegmund engraved on them. They were my father’s cousins.
Only those two cups are left of themselves, their wives. their children … And anti-Semitism is on the rise again.

BUDAPEST – Algunos judíos se quedan en Ucrania porque no quieren dejar atrás a sus familiares fallecidos, sin saber lo que les depara el futuro, dijo el martes Aliza, una refugiada de la ciudad de Mariupol, en la conferencia anual de la Asociación Judía Europea (EJA) en Budapest.

Casi 5 millones de ucranianos han sido desplazados desde el comienzo de la invasión rusa de Ucrania el 24 de febrero, según las últimas estimaciones de las Naciones Unidas. Actualmente, según las estadísticas de la Agencia Judía, unos 200.000 judíos siguen allí.