עשרות נציגי ממשלות וחברי פרלמנטים מרחבי אירופה השתתפו היום (שלישי) בטכס אזכרה לקורבנות השואה, שנערך באתר מחנה טרזין (טרזיינשטאט) בצ׳כיה. הטכס נערך לקראת יום השואה הבינלאומי ביוזמת איגוד הארגונים היהודיים באירופה ובמסגרת כנס כלל-אירופי שדן בסוגיית המאבק בתיאוריות קונספירציה אנטישמיות ברשתות החברתיות, בתקשורת ובאוניברסיטאות.
הבחירה לקיים הטכס במחנה טרזין, שהיווה מחנה מעבר למחנות ההשמדה עבור יהודים ממדינות מרכז ומערב אירופה, נבעה מהשימוש שעשו הנאצים במחנה כ״גטו ראווה״ יצוגי, כדי לרמות את דעת הקהל העולמית באשר להשמדתם של יהודי אירופה בגטאות ובמחנות ההשמדה.
״מחנה הריכוז טרזין ׳שווק׳ ע”י הנאצים כ׳התיישבות יהודים׳ רגילה״, הדגיש בכנס יו”ר איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA), הרב מנחם מרגולין,״אך בניגוד מוחלט ל’פייק ניוז’ הזה כ-120,000 מתוך 160,000 היהודים שנאסרו בו נספו בשואה, בהם כ-13,000 ילדים. חלקם נשלחו לתאי הגזים באושוויץ, רבים מתו מרעב. גם היום הפייק ניוז מהווה סכנה מוחשית לשלומם של היהודים ברחבי אירופה, כלי שטנה שמועצם לצערנו ע”י הרשתות החברתיות ומלבה תיאוריות קונספירציה נגד יהודים. עשרות המנהיגים האירופים שנענו לקריאתנו להגיע לקראת יום השנה הבינלאומי לשואה, דווקא לכאן, לטרזין, התחייבו להיאבק בפייק ניוז המעודד אנטישמיות ולהטמיע תוכניות חינוכיות למיגורה”.
הרב מרגולין הדגיש את תיאוריות הקונספירציה שהאשימו את היהודים בהפצת מגיפת הקורונה וכן בפרוץ המלחמה באוקראינה כדוגמאות העכשוויות ביותר למסורת הפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, שתוצאותיהן עלולות להיות קטלניות כבעבר.
במהלך הטכס בטרזין נשא דברים גדעון לב, ניצול שואה מהמחנה, שבשנים האחרונות הפך “לכוכב טיקטוק” הנלחם באנטישמיות. לב שרד את השהות במחנה עם אמו. סבו נפטר ממחלות בטרזין. אביו נשלח לאושוויץ, ומת בדרך מאושוויץ לברגן-בחזן. ״כשהנאצים השתלטו על צ’כיה, זה היה סופם של היהודים במדינה״, העיד לב, בן ה-87, ״יהודים לא יכלו להישאר בחוץ בלילה, לא יכלו להחזיק במכשירי רדיו ועד מהרה הועברנו כולנו למחנה טרזין שנקרא ׳מחנה יישוב מחדש׳, אבל הוא היה רחוק מזה. הכניסו אותנו לצריפים צפופים מאוד, לא היה מקום, נשים וילדים לא יכלו לראות את בעליהם, אלא אם כן מבעד לחלונות צועדים בשתיקה. המשפט “Arbeit Macht Frei” (“העבודה משחררת”) הוא אחד מהזוועות הנאציות הציניות ביותר: אתה חופשי כשאתה מת. איני זוכר במדויק כיצד שרדתי כילד את החיים כאן. ילדים רוצים לחיות;ילדים אינם רוצים למות. המאבק באנטישמיות ומאבק בשנאה נגד יהודים וכל מיעוט אחר הוא משהו שכולנו יכולים וצריכים לעשות”.