COVID Diary- Reflections from Our Advisory Board Member Rabbi Binyomin Jacobs

March 22, 2021

Every Day during the Corona crisis our Advisory Board Member Chief Rabbi Binyomin Jacobs (NL) writes a diary, on request of the Jewish Cultural Quarter in Amsterdam, which is published on the website of the NIW, the only Jewish Dutch Magazine. Rabbi Jacobs is the head of Inter Governmental Relationships at the Rabbinical Centre of Europe. We will be regularly publishing a selection of his informative, sometimes light hearted, but always wise pieces.
For our Dutch readers you can follow the diary every day at NIW home page:
Diary March 18
Concerns about politics.
One of the prominent figures of the Jewish Netherlands, who is apparently occasionally tormented by the disease called jealousy, approached me with the comment that he had heard that I will be speaking next Sunday for the NIK on Zoom because of Pesach and expressed the hope that I would not speak about anti-Semitism again and would not have my message / lecture included with those Christians
Of course I don’t have to justify myself and I can do whatever I want, but it bothered me anyway. Because with “those Christians” professional recording equipment was available and “those Christians” were willing to make a good recording completely free of charge, I had made my NIK Hanukkah presentation with and by “those Christians”. Some years ago I had received a similar comment, from that same person, about “those Christians” I needed to have less contact with them. I understand that setup. What I did not fully understand, however, was that the same critic then went to “those Christians” to ask for financial support for his, otherwise fine, projects.
Nothing new under the sun. I remember speaking to an eminent physician some time ago. This ‘eminence’, he told me personally, was not so much down to his expertise in his field, but as a much about his political qualities. No, he was not in politics, he was referring to politics at the top of his university hospital. When I heard a little bit of that politics I immediately thought of the rabbinic world! (Just kidding, because rabbis don’t do politics!)
Because there is politics everywhere. Especially in the real and necessary democratic politics: The elections!
I haven’t been able to sleep all night. When I looked at the new composition of the House of Representatives, I was overcome with concern. I hope and pray that I misjudge it completely, but I fear it. Of course, there can be criticism of Israeli Politics, that does not have to be a sign of anti-Semitism.
But if there is only talk about Israel and not a word is mentioned about the feudal dictatorships of the countries around Israel, then I do not understand. I understand and accept that one of our prominent mayors in a speech at #MayorsAgainstAntisemtism claims that criticism of Netanyahu is allowed, as well as criticism of Rutte. But that’s not the problem. Criticism of Netanyahu is allowed, 50% of Israel criticizes him and that does not degrade them to anti-Semites. The problem is that there is almost exclusively criticism of Israel. That Israel is by far at the top of the list for UN Resolutions. The role of a mayor should be in trying to connect his townspeople, and that does not happen by importing sensitive foreign conflicts. Do I think this mayor is anti-Semitic? Absolutely not! Do I think this mayor should be allowed to criticize Netanyahu? Sure! But what I regret is that criticism of Israel unfortunately and often unintentionally leads to anti-Semitism.
How often am I not allowed to explain that I speak Dutch, although I am a Jew but not born in Israel. The superficial one-sidedness in the experience, however nuanced a mayor may present it, causes anti-Semitism here in our country. And so: if the mayor believes we should keep the Middle East problem out of the city, then criticize Israel, Jordan, Yemen, Saudi Arabia, Egypt, North Korea, China, on… and on…. But even better: let the mayor try to bind the various population groups within the city limits and call them to develop activities that unite together. And then, if connections and friendships have arisen, then, despite the diversity, the friendship itself can look at bottlenecks and differences of opinion that seemed unmentionable. Do you think that can succeed? Often not, but sometimes it does.
And sometimes I cherish that, because I have sometimes been able to experience this often!
And to the prominent Jewish Dutchman I would like to say: next week it is Pesach and Jews all over the world read the Hagadah, which describes the Exodus from Egypt at that time.And what do we read there about the present and now? “Because in every generation we are rebelled against us to destroy us” literally. And then the text continues and says that G-d will save us in the end. The Jewish people live and survive, but all kinds of things happen along the way. We must know, prevent and combat that, but not deny it! I hope that the new House of Representatives will want to fight that battle with us and will want to exercise vigilance.

Additional Articles

הרב מנחם מרגולין: ״האיחוד האירופי מתעלם מפגיעה בחופש הדת של יהודים באירופה״

אנחנו מברכים כל יוזמה שמטרתה לעשות משהו חיובי למען המאבק באנטישמיות״, אמר הרב מרגולין בתחילת הכנס השנתי של מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה, הנערך בבריסל. ״אבל, נראה שהנציבות בחרה לעסוק במשימות הקלות ביותר, ולהימנע מעימות עם מדינות שאינן מתאמצות להיאבק באנטישמיות.

“אנחנו מאשימים פוליטיקאים שמעדיפים להנציח את האנטישמיות לצרכים פוליטיים. אנחנו מאשימים מנהיגים, שמסתפקים בנאומים ובהשתתפות בטקסי זיכרון, אבל מתעלמים מהבעיות האמיתיות של יהודים כיום״. הרב מרגולין התייחס ליוזמות גוברות ברחבי האיחוד האירופי לאסור שחיטה כשרה ומילת ילדים.
איגוד הארגונים היהודיים באירופה מפרסם היום מצידו תוכנית, עם הצעות מעשיות לאיחוד האירופי להגברת המאבק באנטישמיות ובאנטי-ציונות, בהתאם להגדרת האנטישמיות הבינלאומית. האיגוד פרסם במטהו בבריסל מסמך המכונה ״עשרת הדיברות למאבק באנטישמיות״, הכולל המלצות מפורטות לצעדים מעשיים שלא ננקטו עד כה למאבק באנטישמיות.
המסמך קורא לאיחוד האירופי להטיל עונשים וקנסות כספיים כבדים על חברות המפעילות רשתות חברתיות, שאינן מסירות במהירות תכנים אנטישמיים ברורים, כמוגדר בהגדרת האנטישמיות הבינלאומית. הגדרה זו כוללת גם כללים ברורים להתייחסויות אנטישמיות כלפי ישראל. המסמך קורא לאיחוד האירופי גם לסגור חשבונות ברשתות חברתיות של פרטים וגורמים שבאופן קבוע מקדמים תכנים אנטישמיים.
המסמך של איגוד הארגונים היהודיים קורא לאיחוד האירופי לעודד מדינות-חברות לאסור פעילות של ארגונים לא ממשלתיים, וקבוצות הפועלות משטחן, לקדם, לתמוך או לגלות סובלנות כלפי אנטישמיות – בכלל זה אנטישמיות אנטי-ישראלית. כמו כן, נקראות חברות האיחוד האירופי ללכת בעקבות הממשל האמריקני ומדינות נוספות, ולהעביר חקיקה שאוסרת איסוף תרומות או תמיכה בארגונים הפועלים לקידום חרמות על ישראל.
האיחוד האירופי נקרא מצידו לגבש הנחיות ברורות למדינות ושטחים שמקבלים מימון מהאיחוד כדי לייצר התניה שתחייב מאבק בגזענות, אנטישמיות והפליה.
ג׳ואל מרגי, נשיא הקונסיסטואר היהודי בצרפת, הדגיש בתחילת הכנס שבכמה ממדינות האיחוד האירופי יש עדיין בעיה גדולה לדבר על האנטישמיות של האסלאם הרדיקלי. ״זו האנטישמיות שרוצחת היום באירופה. הרציחות באות מהאסלאם הקיצוני. יש הסכמה במדינות שונות בין מוסלמים ויהודים, שחווים יחדיו הטלת מגבלות על המסורות הדתיות שלהם, ויש מוסלמים שנלחמים באסלאם הקיצוני.

“התחזקות הימין הקיצוני בגלל המאבק שלו באסלאם הקיצוני לא צריכה להוות פיתוי עבור הקהילות היהודיות״. מרגי תקף בהקשר זה את העיתונאי והסופר היהודי-צרפתי, אריק זמור, ששוקל להתמודד על נשיאות צרפת. זמור, בעל הדעות הביקורתיות ביותר כלפי האסלאם וההגירה המוסלמית לצרפת ואירופה, שהואשם ע״י כמה בתי משפט בצרפת בהסתה לגזענות, הוא לדברי מרגי ״איש ימין קיצוני, שאינו מייצג את ערכי היהדות.
״בתקופה שבה האסלאם הקיצוני מתחזק, לא צריך לנצל את הקהילה היהודית כדי לחזק את הימין הקיצוני. צריך להיאבק בכל סוגי האנטישמיות והשנאה״.

סוף מר: החופשה של תלמידים יהודים מצרפת הסתיימה באירוע אנטישמי

האנטישמיות באירופה: קבוצת תלמידי בית ספר יהודי־צרפתי, שבילתה את חופשת הקיץ במלון בעיירה הקטנה טרילז’ ליד ספליט שבקרואטיה, נדהמה אתמול (שלישי) לגלות מול בית המלון “נוף” מפתיע שנוסף בשעות הלילה – צלב קרס ענק בצבע אדום שצויר על ידי אלמונים על הכיכר ועל המדרכה.לאחר שהמידע הועבר לשגרירות ישראל על ידי איגוד הקהילות היהודיות באירופה, פנה האיגוד גם למשרדי ראש הממשלה, הנשיא ושרי החוץ והפנים הקרואטים. כל הגורמים הרשמיים גינו את האירוע והביעו גילויי זעזוע והתנצלות כלפי התלמידים. המשטרה הקרואטית פתחה בחקירה.רוברט זינגר, יו”ר המרכז לאימפקט יהודי ולשעבר מנכ”ל הקונגרס היהודי העולמי, מסר: “לא מתקבל על הדעת כי חברי הקהילה היהודית של צרפת שרצו לבלות את חופשת הקיץ בקרואטיה או לחלופין בכל מקום אחר בעולם ייאלצו לחיות בתחושת פחד ובחוסר ביטחון רק בגלל זהותם היהודית. המקרה הקשה הוא הוכחה לכך שהאנטישמיות באירופה עדיין בוערת. אני קורא לכלל מנהיגי מדינות אירופה לפעול למען הגנת הקהילות היהודיות, ועל ממשלת קרואטיה באופן מיידי לקבל את הגדרת האנטישמיות הבינלאומית IHRA ולפעול למיגור התופעה”.
ח״כ יום טוב כלפון, יו”ר ועדת המשנה לזכאי השבות וקשר עם התפוצות, על המפגן האנטישמי מול תלמידים בקרואטיה: ״לאנטישמיות אין חיסון- אבל ליהודים יש בית. למגפת האנטישמיות באירופה עוד לא נמצא חיסון. ‏האנטישמים רודפים את היהודים, גם ילדים בכל מקום ואפילו בחופשתם. אבל בשונה מהעבר ליהודים יש בית, מדינה חזקה עם צבא חזק, בה היהודים יכולים להגן על עצמם. ‏אני קורא לאחינו בתפוצות בואו לארץ, לטייל, לנפוש וגם לחיות. כאן הבית שלכם”.יו”ר איגוד הארגונים היהודים באירופה, הרב מנחם מרגולין, הצהיר: “הילדים התעוררו וראו צלב קרס אדום ענק, סמל הכאב והרצח ליהודים בכל מקום, שאומר בבירור – אתם לא רצויים כאן. זה הצלב הבוער, הלולאה סביב העץ ליהודים. החופשה הזאת עבור הילדים האלה תהיה עכשיו חופשה בלתי נשכחת, מהסיבות הלא נכונות. אף על פי שאני בטוח שדעותיהם של האחראים לציור צלב קרס ענקי אינן מייצגות את הרוב המכריע של הקרואטים, תקיפה זו מסמלת עדיין כאב עמוק ליהודים בכל מקום”.הרב מרגולין הוסיף: “המלחמה באנטישמיות באירופה עדיין בעיצומה. ההתקפה הזו היא תזכורת לכך שלעולם לא נוכל להרשות לעצמנו להיות שאננים ולאפשר לנגיף האנטישמיות להתפשט ללא בקרה”.

Israele: in Italia e Ungheria, la miglior qualità di vita per gli ebrei europei

Il quotidiano Israeliano The Jerusaleme Post, ci ha fatto sapere che fra tutti i paesi dell’Unione Europea, Italia e Ungheria offrono agli Ebrei una qualità di vita migliore, mentre Polonia, Belgio e Francia sono in fondo alla lista.

I dati raccolti provengono dall’Istituto di Ricerca Politica di Londra, che sono stati resi noti nella giornata di ieri a Budapest, alla conferenza annuale dell’Associazione degli ebrei di Europa. Si tratta di uno studio durato due anni di Daniel Statsky.

Questi studi prendono in considerazione, fattori antropologici e sociali come: la lotta all’antisemitismo, la sicurezza della comunità ebraica locale, la libertà di culto, lo sviluppo della cultura ebraica, il ricordo della Shoah e l’adozione della definizione di antisemitismo dell’Ihra (l’Alleanza internazionale sul ricordo dell’Olocausto), nonché l’impostazione del voto di ciascun Paese nelle mozioni ONU su Israele (Fonte:

Israele: in Italia e Ungheria, la miglior qualità di vita per gli ebrei europei


We shudder to think what could possibly come out of Poland next, a country that is well and truly positioning itself outside of the pale.

Poland is now beyond the pale. This expression was deliberately chosen. The Pale of Settlement was a historical region of Imperial Russia, including a large chunk of modern-day Poland, where Jews were permitted to live.
First, we had the Holocaust Law, making it illegal to critique Poland for what happened during the Holocaust, under pain of imprisonment. So I’m going to take a risk and spell out a few facts for you about Poland. As many have noted, “the few who survived Auschwitz went back and found their homes vandalized. Their jobs were taken. Their shops were confiscated. They were further welcomed by their former neighbors with slurs, curses, fists, knives, riots, broken glass, and often murder.” Just like pop singer Katie Melua’s “Nine Million Bicycles” says, “that’s a fact, that’s a thing you can’t deny.” If that appears trite, it’s because it’s meant to. The Holocaust Bill is an affront to decency, honesty and good grace. It deserves resentment, but also ridicule, for the sheer unparalleled scale of its stupidity.
And then what modicum of common sense was left in Poland’s armory of credibility also packed its bags and decided to move beyond the pale: Poland is about to make it illegal to export kosher meat and perform kosher slaughter. Oh, and for good measure, slap a four-year prison sentence on the offense.
The text of this was uncovered by us at the European Jewish Association, hidden in a 48-page general bill on animal welfare, which the lower house of the Polish Parliament is expected to vote on this week.
Back in 2013 the EJA – when a kosher ban reared its ugly head – challenged the law in Poland’s Constitutional Tribunal and won. Rabbi Menachem Margolin, our chairman and founder, has said the EJA will do so again, and also challenge the Holocaust Law.
But Poland is today a very different political beast than it was five years ago. The Law and Justice Party has brought in its own brand of ultra-conservative, good old-fashioned xenophobia and parochial politics front and center, appealing to the worst instincts of a disenfranchised demographic, a trend that is increasing in popularity across the European Union to the detriment of immigrants, Muslims, Jews and anyone else who doesn’t fit the nationalistic bill.
“Panem et circenses” is now the leitmotif in Poland. So very apt. In a political context, this old Roman phrase, meaning “bread and circuses,” means to generate public approval, not by excellence in public service or public policy but by diversion, distraction or by satisfying the most immediate or base requirements of a populace.
Mission accomplished, with both these laws.
What is most alarming though is what little recourse is left to challenge it. You see, Law and Justice quickly realized that the Constitutional Tribunal was blocking their carts laden with bread and so removed the judges, replacing them with appointed party acolytes, using the smear of former communist sympathies to oust the incumbents. That means simply that gross and demeaning legislation such as this can be steamrolled through (it won’t prevent us from trying to stop them though.) Little wonder that Israel is considering withdrawing its ambassador to Poland, and little wonder that the EU is considering Article 7 as a punishment for Poland. We shudder to think what could possibly come out of Poland next, a country that is well and truly positioning itself outside of the pale.
But we shudder more that in 2018, in a supposedly modern and enlightened Europe, we even have to write opinion pieces such as this one, on subjects that stir up the hot coals of what we all thought and hoped were dying embers: Jew hatred.
This Op-Ed was written by the director of public affairs for European Jewish Association, Alex Benjamin. It was publish on The Jerusalem Post .

Additional Communities
United Kingdom
When you click on "Donate" you will be redirected to a secure donation page